פונדקאות בישראל

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי!

זוגות רבים המעוניינים להביא לאוויר העולם ילד מגלים למרבה הצער שאינם יכולים לעשות זאת בדרכים הטבעיות. הנקודה החשובהפונדקאות בישראל היא שזה ממש לא צריך לגרום להם לוותר על החלום. הליך הפונדקאות, במסגרתו אישה נושאת ברחמה עובר ומעבירה את הוולד להורים המיועדים לאחר הלידה, הוא אחד החשובים בשדה המשחק.אבל איך בדיוק הוא מתבצע? מי יכול לעבור אותו? והאם המצב צפוי להשתנות בשנים הקרובות?

מבט מקרוב על עולם הפונדקאות

עוד לפני שמדברים על פונדקאות בישראל בנקודת המבט הנוכחית, חשוב להסביר בקצרה על שדה המשחק אליו נכנסו. ברמה הכללית אפשר להבחין בין שני סוגים עיקריים של הליכי פונדקאות, המתאימים במצבים שונים. פונדקאות מלאה, או "הריונית", היא מצב בו האישה נושאת ברחמה עובר אשר מקור הביצית שלו הוא באם המיועדת או לחלופין תורמת (שנשמרת כמעט בכל המקרים אנונימית). לאחר שההריון מסתיים בהצלחה, ובהנחה שהדרישות הבסיסיות לגביו קיבלו מענה, אמור הוולד להיות מועברם לחזקתם של ההורים החדשים שלו, שיגדלו אותו כילדיהם שלהם במלוא מובן המילה.

מן העבר השני של המשוואה ניצבת הפונדקאות החלקית או ה"מסורתית". במקרה הזה מפרים את האישה, לרוב באמצעות הזרעה מלאכותית המבוצעת על ידי הגבר שעתיד להיות אחד מההורים. שיטה זו מקובלת במקומות שונים ברחבי העולם, אולם בישראל היא אסורה על פי חוק. לכן אנחנו נתמקד במאמר אך ורק בשיטה הראשונה, שהיא הרלוונטית יותר לענייננו.

הליך הפונדקאות הנהוג בישראל

תקנות הפונדקאות בישראל מבוטאות בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) משנת 1996, אשר עבר במרוצת השנים כמה עדכונים. החוק מגדיר למעשה את ההסכם האפשרי בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית, לרבות הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. על פי החוק, נדרש שהזרע המשמש לביצוע אותה הפריה חוץ גופית יהיה של הגבר המיועד, בעוד שעל הביצית להיות של האם. עם זאת בהחלט יכול להיות מצב בו יש צורך בתרומה של זרע או של ביציות, וזאת כאשר אחד מההורים המיועדים אינו יכול לעשות זאת מבחינה פיזית או ביולוגית.

את הסכם הפונדקאות המתגבש יש להביא לאישורה של הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים. ועדה זו תכניס כמה שיקולים לתוך משוואת הבחירה, ובעיקר רמת ההתאמה של כל אחד מהמעורבים לתהליך מבחינה נפשית או פיזית. לוועדה יש להגיש שורה ארוכה של מסמכים, ולאחר מכן על כל המעורבים להישאל שאלות רלוונטיות בוועדה או בראיונות אישיים. בסופו של תהליך מוחלט האם ההסכם מאושר, כך שניתן יהיה לחתום על ההסכם הלכה למעשה – ובכך להתחיל את הליך הפונדקאות הכל כך מרגש.

היוצאים מן הכלל: אילו אוכלוסיות לא יכולות ליהנות משירותי פונדקאות בישראל?

נושא הפונדקאות הוא מורכב לא רק מבחינה פיזיולוגית, אלא גם בהתבוננות חוקית, מוסרית או אפילו הלכתית. זהו נושא טעון המעורר בשנים האחרונות מחלוקת, בעיקר על רקע הגישה השמרנית הנהוגה בישראל בהשוואה לחלק גדול ממדינות העולם המערבי: גישה במסגרתה רק זוגות הטרוסקסואליים (גבר ואישה) יכולים לבצע הליך פונדקאות על מנת שיוולד ילד שיועבר להם. יחידנים וזוגות הומוסקאסוליים אינם רשאים לעבור את התהליך, מה שמשאיר אותם עם אפשרות אחת: לבצע את התהליך כולו באחד המדינות מעבר לים המציעות זאת, צעד שעלול להיות יקר ומורכב יותר לביצוע.

התקווה של רבים היא שבשנים האחרונות נראה שינוי משמעותי מהבחינה הזו, כך שגם האוכלוסיות החשובות האלה תוכלנה להגשים את חלום הבאת תינוק לאוויר העולם.

מקורות וקריאה נוספת:
פונדקאות בישראל – משרד הבריאות
Surrogacy – Wikipedia
What is Surrogacy?

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

בדיקת אבהות בהריון – ללא סיכון להתפתחות העוברית

שאלות ותשובות בנושא בדיקת אבהות

כיצד עורכים בדיקת אבהות לילדים שנולדו לזוגות חד מיניים בארצות הברית?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי!
פנינה פיירברג

פנינה פיירברג

מנהלת המרכז לבדיקת אבהות, מרכז ותיק עם ניסיון עשיר של טיפולים, ליווים ולקוחות מרוצים.
פנינה בעלת תואר במדעי החברה ומתמחה בתחומים של מחקר, בדיקות גינטיות ופנים גופי.

053-3536720
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!