בדיקת סיווג רקמות היא בדיקה שמתבצעת במעבדות שונות בארץ והיא עוזרת לקבוע אבהות של אדם על ילד. על מנת לבצע בדיקת סיווג רקמות יש לקבל צו בית משפט שמאשר את ביצוע הבדיקה. מהי בדיקת סיווג רקמות וכיצד היא מתבצעת? על כך נרחיב במאמר הבא.
מהי בדיקת סיווג רקמות?
לכל אדם יש תכונות גנטיות שונות. מחצית מהתכונות הגנטיות מתקבלות האם ומחצית מהאב. בדיקת סיווג רקמות מתבססת על השוואה בין הסימנים הגנטיים של הילד לבין הסימנים הגנטיים של מי שטוען שהוא ההורה. כלומר, בדיקת סיווג רקמות היא בדיקה בה בודקים מדדים גנטיים בדם לסיווג רקמות.
בבדיקת סיווג רקמות לקביעת אבהות נבדקים האם, הילד והאב הנטען. במידה שכל הפרמטרים שנבדקו אצל הילד מצויים אצל האישה או אצל הגבר, ניתן לקבוע כי הגבר הוא אכן האב של הילד.
בדיקת סיווג רקמות לפני הלידה
ניתן לבצע את הבדיקה עוד לפני לידת הילד. הבדיקה מתבצעת באמצעות מי השפיר שמכילים תאי עובר. בדיקה זו מתבצעת על ידי ניקור והוצאת מי שפיר. הבדיקה תתבצע בערך בשבוע ה-17 של ההיריון, או מסיסי השליה, כלומר בשבוע 10 של ההיריון. יש לתאם את הבדיקה בין רופא הנשים לבין המעבדה הגנטית.
כמו כן, ניתן לבצע בדיקה כזו גם כאשר נבדק אחד או יותר נמצאים בחו"ל. לדוגמא, עבור ילד שנולד בהליך פונדקאות או בדיקות בהליכי התאזרחות. דיגום של נבדקים בחו"ל מתבצע בקונסוליות ישראל.
תוצאות בדיקת סיווג רקמות
בבדיקת סיווג רקמות לוקחים דגימה מכל אחד מהנבדקים. בדגימה מתבצעת בדיקת סמנים גנטיים ב-15, או יותר, אתרים כרומוזומליים בלתי תלויים. בהתאם לבדיקת סיווג רקמות ניתן לקבוע האם בין הנבדקים יש או אין קרבה גנטית.
במידה שבבדיקה נמצא כי אצל הילד ואצל האב יש סמנים גנטיים שונים, המשמעות היא שהאב הוא לא האב הביולוגי של הילד. כלומר אם תוצאות הבדיקה מראות אי התאמה, הן למעשה שוללות קירבת משפחה בין הנבדקים.
במידה שהסימנים שנבדקו אצל הילד תואמים לסימנים שנמצאו אצל מי שטוען שהוא ההורה, הדבר בדרך כלל מעיד כי מדובר בהורה וילד. כאשר תוצאות הבדיקה מראות התאמה כזו, בית המשפט יקבל את התוצאה כקרובה לוודאית כי אכן יש קשר משפחה בין הנבדקים. יש לקחת בחשבון כי קיים סיכוי נמוך שתוצאת הבדיקה תהיה שגויה.
האם בדיקת סיווג רקמות משמשת רק לקביעת אבהות?
התשובה היא לא. בדיקת סיווג רקמות משמשת גם עבור השתלות איברים והשתלות מח עצם.
בדיקת סיווג רקמות עבור השתלת איברים, מהחי או מן המת, מצריכה הסכמה לתרומת האיברים. בבדיקה זו למעשה יבדקו את האיברים לצורך מציאת מועמד פוטנציאלי מתאים. הבדיקה נועדה למנוע ביצוע השתלה עם סיכון מוגבר לדחיית איבר. במהלך הבדיקה נבדקת מידת ההתאמה של התורם למועמד. הבדיקה מתבצעת על ידי דגימת שנלקחת מהתורם ומהמועמד. מדם התורם מפיקים תאי דם לבנים ומהמועמד להשתלה מפרידים את הנסיובים. לאחר מכן מערבבים את הנסיובים של המועמד להשתלה עם תאי הדם הלבנים של התורם ובודקים האם תאי התורם חיים או מתים. במידה שהתאים חיים התוצאה תנבא קליטה של האיבר.
בדיקת סיווג רקמות עבור השתלות מח עצם לטיפול במחלות ממאירות או במחלות גנטיות שונות. על מנת להגביר את הצלחת ההשתלה התורם והמקבל חייבים להיות זהים בסיווג רקמות.
קבלת צו לבדיקת סיווג רקמות לקביעת אבהות
בארץ, כאשר רוצים להוכיח אבהות, לא ניתן לעשות זאת בבתי חולים פרטיים. אדם שלא בטוח לגבי הקרבה הביולוגית שלו לילד ורוצה לוודא זאת, יהיה מוכרח קודם כל לפנות לבית המשפט, להגיש בקשה מפורטת ומנומקת ולקבל צו שמאפשר לו לערוך את הבדיקה. בית המשפט והפרקליטות יבחנו את המקרה ויחליטו האם מתן צו לביצוע בדיקת אבהות תואם לשיקולי טובת הילד. כלומר, רק אם הגבר קיבל צו מתאים מבית משפט הוא יוכל לבצע בדיקת אבהות.
הסיבה לכך נובעת מחוקי הדת בישראל. במידה שבדיקה גנטית תוכיח שהאב של הילד הוא לא בעלה, הילד ייחשב כממזר. על ממזר חלות מגבלות הלכתיות רבות וקשות. לכן, מהסיבה הזו בדיקות גנטיות בישראל נתונות לפיקוח. יש לקחת בחשבון כי במקרים רבים המדינה לא מאשרת ביצוע של בדיקת אבהות על מנת למנוע מהילד להפוך לממזר.
באילו מקרים יבצעו בדיקת סיווג רקמות?
ישנם מקרים שונים בהם יש לבצע בדיקת רקמות להוכחת אבהות. ריכזנו לכם את המקרים הנפוצים ביותר-
- גבר עם ספקות- במצב בו יש לגבר ספקות האם הוא האב של הילד והוא רוצה לקבל הוכחה לכך. במקרים בהם האישה מתנגדת לביצוע הבדיקה, בית המשפט יתייחס לסירוב האישה כהודאה בכך שיש לה מה להסתיר ויוכל לתת פסק דין בעניין האבהות על סמך הסירוב של האישה.
- גבר שמתכחש לאבהותו- ישנם מקרים בהם גבר מתכחש לאבהות על ילד והאם דורשת לקבל הכרזה על אבהות. במקרים בהם אין חשש שהילד יהפוך לממזר, בית המשפט יאשר את בקשת האם ויורה על צו המורה לבדיקת אבהות.
- זוג לא נשוי- זוג לא נשוי שהביא ילד ביחד ולא נרשם במהלך השנה הראשונה במשרד הפנים, ייאלץ להוכיח את האבהות של האב בבית משפט.
- אישה נשואה- ישנם מקרים בהם לאישה נשואה, או אישה שהייתה נשואה זמן קצר לפני לידת הילד, נולד ילד מגבר שאינו בעלה. במצב כזה הילד ייחשב לילד משותף שלה ושל בעלה ורק בית המשפט מוסמך לקבוע אחרת.
- זוג מעורב- במקרים של זוג מעורב, משרד הפנים לא תמיד מקבל את ההצהרות של בני הזוג ולכן משרד הפנים יחייב לקבל פסק דין מבית משפט בנוגע לאבהות על הילד.
- פונדקאות בחו"ל- גם זוגות וגם יחידים שמביאים ילד על ידי תהליך פונדקאות בחו"ל נאלצים לעבור מסלול לא פשוט כלל על מנת לקבל הכרה כהורים על הילד. במקרה כזה ההורים ייאלצו להוכיח קשר גנטי לתינוק.
