מתי אפשר לבצע בדיקת אבהות, באילו מצבים?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי!

בדיקת אבהות - מתי לבצעבדיקת אבהות היא בדיקה גנטית המאפשרת להוכיח כי ישנו קשר גנטי בין הנבדקים ברמת דיוק העומדת על 99 אחוז. רמת דיוק זו מאפשרת להתאים בין אב לצאצא או בין אם לצאצא כשבנוסף בדיקה זו מאפשרת להוכיח גם קרבה בין אחים.

החוק המסמיך את הבדיקה בישראל נקרא חוק המידע הגנטי ואילו בתי המשפט לפיכך מסתמכים על בדיקה זו על מנת לפסוק בתביעות הקשורות לאבהות.

סך הכול פועלות כיום בישראל חמש מעבדות גנטיות שניתן לבצע בהן את הבדיקה ולמרות שמדובר בבדיקה אמינה ומדויקת מאוד, הרי שבתי המשפט בישראל יכירו בבדיקה רק אם בוצעה בישראל ורק אם בוצעה לפי צו בית משפט. הכוונה היא לכך שבעוד שניתן לבצע את הבדיקה באופן פרטי ללא קושי, הרי שללא צו רשמי של בית משפט, לא יכיר בית המשפט בתוצאות הבדיקה כראיה. מעבר לכך, בדיקה שבוצעה ללא צו בית משפט, לא תהיה בעלת תוקף משפטי כלל ולא תוכל לשמש לצורך שינויים של מסמכים רשמיים דוגמת תעודת זהות או תעודת לידה.

באילו מצבים יינתן צו בית משפט לצורך ביצוע בדיקת אבהות?

  • היריון ללא מידע על זהות היילוד או האב – במקרה שכזה תתאפשר בכל שלב הגשה של תביעת אבהות ובית המשפט לרוב ידרוש לבצע בדיקת אבהות. יחד עם זאת, בית המשפט לא ייתן צו לביצוע הבדיקה אם ישנו חשש לכך שהילד יהפוך בעקבות הממצאים לממזר. הכוונה היא לכך שאם ישנו חשש כי בעקבות תוצאות הבדיקה יתגלה שהילד נולד לגבר אחד בשעה שאמו הייתה נשואה לגבר אחר, יימנע בית המשפט מהוצאת הצו.
  • אישה עם ילד שאינה נשואה – אישה יכולה בהחלט לתבוע אבהות אם היא מעוניינת להוכיח מבחינה משפטית כי לילדה יש אב ולדרוש בדיקת אבהות על מנת שאביו של הילד יישא בחובות הקבועות בחוק כמו תשלום מזונות למשל.
  • גבר הטוען שילד המוגדר כילדו אינו שלו – במקרה זה הגבר יכול בהחלט להגיש דרישה לבדיקת אבהות ואם בית המשפט יחליט שישנו חשד סביר לכך שהילד אכן לא בנו של התובע, יוציא צו רשמי לבדיקת אבהות.
  • הוכחת קשר משפחתי בין אחים – שני אנשים או יותר המעוניינים להוכיח כי הם אחים, רשאים מבחינת החוק לעבור בדיקת אבהות.

מקרים שבהם הבדיקה מחויבת המציאות

לצד מקרים שבהם בית המשפט יאשר מתן צו רשמי לביצוע בדיקת אבהות, ישנם גם מקרים שבהם יש לבצע את הבדיקה לצורך רישום במשרד הפנים. להלן כמה דוגמאות למקרים מעין אלה על קצה המזלג:

  • זוג מעורב (כל אחד מבני הזוג משתייך לדת אחרת) – זוג מעורב יהיה חייב לעבור בדיקת אבהות אם אינו נשוי על מנת לרשום את הצאצאים במשרד הפנים. הכוונה היא למשל לאב נוצרי ואם יהודייה שאינם נשואים (כל עוד הזוג נשוי יותר משישה חודשים לפני הלידה ואחד מבני הזוג הוא יהודי ישראלי, לא יהיה צורך להוכיח את האבהות באמצעות הבדיקה).
  • פונדקאות מחוץ לישראל – הן נשים והן גברים שהביאו לעולם צאצא באמצעות אם פונדקאית חייבים לבצע בדיקת אבהות כדי לרשום את הילד כבנם במשרד הפנים.
  • ידועים בציבור  – אם זוג ידועים בציבור לא רשמו את ילדם המשותף במהלך שנת החיים הראשונה, יהיה על שניהם לעבור בדיקת אבהות.
  • הוכחת יהדות – הזכאות לקבלת אזרחות במדינת ישראל תלויה בין היתר לפי חוק השבות בשורשים היהודיים של מגיש הבקשה. אי לכך, אם לא קיים רישום מדויק בנוגע לדתם של הורי מגיש הבקשה, ניתן בהחלט להשתמש בבדיקת אבהות על מנת להוכיח את יהדותם לצורך קבלת אזרחות וזכויות עלייה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי!
פנינה פיירברג

פנינה פיירברג

מנהלת המרכז לבדיקת אבהות, מרכז ותיק עם ניסיון עשיר של טיפולים, ליווים ולקוחות מרוצים.
פנינה בעלת תואר במדעי החברה ומתמחה בתחומים של מחקר, בדיקות גינטיות ופנים גופי.

053-3536720
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!