בדיקת סיווג רקמות היא בדיקה בה בודקים מדדים גנטיים לצורך סיווג רקמות. הבדיקה מתבצעת במספר מקרים שונים כמו השתלת איברים, זיהוי קורבנות או הוכחת אבהות. על כך נרחיב במאמר הבא.
בדיקות סיווג רקמות להשתלות איברים
בדיקת סיווג רקמות עבור השתלת איברים, מהחי או מן המת, מצריכה הסכמה לתרומת האיברים. בבדיקה זו למעשה יבדקו את האיברים לצורך מציאת מועמד פוטנציאלי מתאים. הבדיקה נועדה למנוע ביצוע השתלה עם סיכון מוגבר לדחיית איבר. במהלך הבדיקה נבדקת מידת ההתאמה של התורם למועמד. הבדיקה מתבצעת על ידי דגימת שנלקחת מהתורם ומהמועמד. מדם התורם מפיקים תאי דם לבנים ומהמועמד להשתלה מפרידים את הנסיובים. לאחר מכן מערבבים את הנסיובים של המועמד להשתלה עם תאי הדם הלבנים של התורם ובודקים האם תאי התורם חיים או מתים. במידה שהתאים חיים התוצאה תנבא קליטה של האיבר.
בדיקת סיווג רקמות להשתלת מח עצם
בדיקת רקמות עבור השתלות מח עצם לטיפול במחלות ממאירות או במחלות גנטיות שונות. על מנת להגביר את הצלחת ההשתלה התורם והמקבל חייבים להיות זהים בסיווג רקמות.
השתלת מח עצם יכולה להיות עצמית או מתורם זר. קיים סיכוי בל- 25% שאחד האחים של המטופל יהיו זהים לו בבדיקת סיווג רקמות. אך לא תמיד אחד האחים זהה ולא תמיד יש אחים, לכן במקרים אלה מחפשים תורמים במאגרים ממושבים בעולם.
בדיקת סיווג רקמות לזיהוי חללים
בדיקת רקמות משמשת גם לזיהוי חללים. במקרים בהם קשה לזהות את הגופה בעקבות השחתה או עיוות שלה מסיבות שונות, ניתן לבצע בדיקת סיווג רקמות לזיהוי הקורבן. יש מבנים מיוחדים המכונים קולטנים הקשורים במערכת סיווג רקמות. הגנים המקודדים מבנים אלה שייכים לכמה קבוצות וכל סוג מקבל ספרה. בסופו של דבר על כן מוגדר באות ומספר. על ידי סיווג רקמות ניתן לזהות חללים וקורבנות, כמו במקרים של פיגועים המוניים ועוד.
בדיקת סיווג רקמות להוכחת אבהות
לכל אדם יש תכונות גנטיות שונות. מחצית מהתכונות הגנטיות מתקבלות האם ומחצית מהאב. בדיקת רקמות מתבססת על השוואה בין הסימנים הגנטיים של הילד לבין הסימנים הגנטיים של מי שטוען שהוא ההורה. כלומר, בדיקת סיווג היא בדיקה בה בודקים מדדים גנטיים בדם לסיווג רקמות.
בבדיקת סיווג לקביעת אבהות נבדקים האם, הילד והאב הנטען. במידה שכל הפרמטרים שנבדקו אצל הילד מצויים אצל האישה או אצל הגבר, ניתן לקבוע כי הגבר הוא אכן האב של הילד.
בבדיקת סיווג לוקחים דגימה מכל אחד מהנבדקים. בדגימה מתבצעת בדיקת סמנים גנטיים ב-15, או יותר, אתרים כרומוזומליים בלתי תלויים. בהתאם לבדיקת סיווג רקמות ניתן לקבוע האם בין הנבדקים יש או אין קרבה גנטית.
במידה שבבדיקה נמצא כי אצל הילד ואצל האב יש סמנים גנטיים שונים, המשמעות היא שהאב הוא לא האב הביולוגי של הילד. כלומר אם תוצאות הבדיקה מראות אי התאמה, הן למעשה שוללות קירבת משפחה בין הנבדקים.
במידה שהסימנים שנבדקו אצל הילד תואמים לסימנים שנמצאו אצל מי שטוען שהוא ההורה, הדבר בדרך כלל מעיד כי מדובר בהורה וילד. כאשר תוצאות הבדיקה מראות התאמה כזו, בית המשפט יקבל את התוצאה כקרובה לוודאית כי אכן יש קשר משפחה בין הנבדקים. יש לקחת בחשבון כי קיים סיכוי נמוך שתוצאת הבדיקה תהיה שגויה.
בדיקת סיווג רקמות לפני הלידה
ניתן לבצע את הבדיקה להוכחת אבהות עוד לפני לידת הילד. הבדיקה מתבצעת באמצעות מי השפיר שמכילים תאי עובר. בדיקה זו מתבצעת על ידי ניקור והוצאת מי שפיר. הבדיקה תתבצע בערך בשבוע ה-17 של ההיריון, או מסיסי השליה, כלומר בשבוע 10 של ההיריון. יש לתאם את הבדיקה בין רופא הנשים לבין המעבדה הגנטית.
כמו כן, ניתן לבצע בדיקה כזו גם כאשר נבדק אחד או יותר נמצאים בחו"ל. לדוגמא, עבור ילד שנולד בהליך פונדקאות או בדיקות בהליכי התאזרחות. דיגום של נבדקים בחו"ל מתבצע בקונסוליות ישראל.
בדיקת סיווג רקמות וקבלת צו מתאים
כאשר רוצים או צריכים לבצע בדיקת סיווג רקמות יש להגיד למעבדות מתאימות בבתי חולים בארץ. אך כאשר רוצים לבצע בדיקת סיווג רקמות לצורך קביעת אבהות צריך לכך צו בית משפט.
במצב בו אדם לא בטוח לגבי הקרבה הביולוגית שלו לילד ורוצה לוודא זאת, הוא יהיה מוכרח קודם כל לפנות לבית המשפט, להגיש בקשה מפורטת ומנומקת ולקבל צו שמאפשר לו לערוך את הבדיקה. בית המשפט והפרקליטות יבחנו את המקרה ויחליטו האם מתן צו לביצוע בדיקת אבהות תואם לשיקולי טובת הילד. כלומר, רק אם הגבר קיבל צו מתאים מבית משפט הוא יוכל לבצע בדיקת אבהות.
הסיבה לכך נובעת מחוקי הדת בישראל. במידה שבדיקה גנטית תוכיח שהאב של הילד הוא לא בעלה, הילד ייחשב כממזר. על ממזר חלות מגבלות הלכתיות רבות וקשות. לכן, מהסיבה הזו בדיקות גנטיות בישראל נתונות לפיקוח. יש לקחת בחשבון כי במקרים רבים המדינה לא מאשרת ביצוע של בדיקת אבהות על מנת למנוע מהילד להפוך לממזר.
יכולים להיות מקרים בהם האב או האם יבקשו לבצע בדיקת אבהות, לדוגמא במקרים בהם האב חש ספקות בנוגע לאבהותו או במקרים בהם האב מתכחש לאבהותו והאם רוצה לקבל הכרה. כמו כן, יכולים להיות מקרים בהם משרד הפנים יפנה לבית המשפט בבקשה לביצוע בדיקת אבהות- מקרים כמו ילד שנולד בפונדקאות בחו"ל, ילד לזוג מעורב, ילד לזוג לא נשוי ועוד.
להוכחת האבהות על ילד יכולות להיות השלכות רבות ביניהן תשלום מזונות עד לגיל בגירות, זכויות ירושה, ענייני אפוטרופסות ואף סוגיות כמו מחלות גנטיות ועוד. כמו כן, פעמים רבות ילדים שלא יודעים מי האבא שלהם מרגישים חוסר ביטחון בנוגע לזהות העצמית.
