בדיקת אבהות משרד הפנים

בדיקת אבהות היא בדיקה שנועדה לקבוע ולהוכיח כי אדם שנטען כאב של ילד הוא אכן האב של הילד. בבדיקה נבדקים סממנים גנטיים של הילד ושל האב. במקרים רבים, האב או האם יכולים לפנות לבית משפט על מנת לבקש לבצע בדיקת אבהות. אך במקרים אחרים, הבקשה לבדיקת אבהות יכולה לבוא ממשרד הפנים. באילו מקרים משרד הפנים יכול לבקש מזוג לבצע בדיקת אבהות? המאמר הבא הוא בשבילכם. 

בדיקת אבהות משרד הפנים- באילו מקרים?

ישנם מקרים בהם משרד הפנים יכול לדרוש ביצוע בדיקת אבהות. ריכזנו לכם את המקרים הנפוצים בהם זה קורה- 

• זוג לא נשוי 

ישנם מקרים בהם זוגות לא נשואים מביאים ילד ביחד. להורים שנה שלמה מהולדת הילד להירשם במשרד הפנים כהוריו של הילד ולהצהיר כי מדובר בילד משותף. במצב בו האב לא נרשם במשרד הפנים במהלך שנתו הראשונה של הילד, הוא לא ייחשב לאביו. במצב כזה יהיה על הזוג להוכיח את האבהות של האב בבית משפט. 

יש לקחת בחשבון כי כאשר מדובר בזוג נשוי שהביא ילד, הבעל יירשם באופן אוטומטי כאביו של הילד במשרד הפנים גם בלי הצהרה למשרד הפנים. 

• זוג מעורב

ישנם מקרים בהם ההורים לילד הם זוג מעורב. זוג מעורב הוא זוג שרק אחד מבני הזוג מחזיק בתעודת זהות ישראלית והשני נחשב לאזרח זר. במקרים כאלה משרד הפנים מתנהל בצורה חשדנית מאוד והוא לא תמיד מקבל את ההצהרות של בני הזוג, במיוחד אם הזוג המעורב גם לא נשוי.  

הסיבה לכך היא שבמקרים כאלה יש חשד כי מדובר בנישואים פיקטיביים ובהצהרות שקר שיקנו לאזרח הזר מעמד של אזרח בישראל. במקרה כזה, בו זוג מעורב שלא נשוי ולא מוכר כידועים בציבור לפני ההיריון יגיע להצהיר בפני משרד הפנים, משרד הפנים יחייב לקבל פסק דין מבית משפט בנוגע לאבהות על הילד. 

• ילדי פונדקאות

ישנם מקרים בהם תינוק נולד להורים באמצעות תהליך פונדקאות שבוצע בחו"ל. גם זוגות וגם יחידים שמביאים ילד על ידי תהליך פונדקאות בחו"ל נאלצים לעבור מסלול לא פשוט כלל על מנת לקבל הכרה כהורים על הילד במשרד הפנים. חשוב לקבל הכרה של מדינת ישראל בהורות על הילד על מנת שהילד יוכל לקבל אזרחות ישראלית ואף דרכון ישראלי. במקרה כזה ההורים ייאלצו להוכיח קשר גנטי לתינוק. לשם כך יהיה עליהם לפנות לבית המשפט ולקבל צו שמאפשר להם לעשות בדיקת אבהות.

בדיקת אבהות משרד הפנים- כיצד מבצעים בדיקה?

בארץ, כאשר רוצים להוכיח אבהות, לא ניתן לעשות זאת בבתי חולים פרטיים. אדם שלא בטוח לגבי הקרבה הביולוגית שלו לילד ורוצה לוודא זאת, יהיה מוכרח קודם כל לפנות לבית המשפט, להגיש בקשה מפורטת ומנומקת ולקבל צו שמאפשר לו לערוך את הבדיקה. בית המשפט והפרקליטות יבחנו את המקרה ויחליטו האם מתן צו לביצוע בדיקת אבהות תואם לשיקולי טובת הילד. כלומר, רק אם הגבר קיבל צו מתאים מבית משפט הוא יוכל לבצע בדיקת אבהות. 

הסיבה לכך נובעת מחוקי הדת בישראל. במידה שבדיקה גנטית תוכיח שהאב של הילד הוא לא בעלה, הילד ייחשב כממזר. על ממזר חלות מגבלות הלכתיות רבות וקשות. לכן, מהסיבה הזו בדיקות גנטיות בישראל נתונות לפיקוח. יש לקחת בחשבון כי במקרים רבים המדינה לא מאשרת ביצוע של בדיקת אבהות על מנת למנוע מהילד להפוך לממזר. 

להוכחת האבהות על ילד יכולות להיות השלכות רבות ביניהן תשלום מזונות עד לגיל בגירות, זכויות ירושה, ענייני אפוטרופסות ואף סוגיות כמו מחלות גנטיות ועוד. כמו כן, פעמים רבות ילדים שלא יודעים מי האבא שלהם מרגישים חוסר ביטחון בנוגע לזהות העצמית. 

קראו עוד: בדיקת אבהות ללא הסכמת האב

בדיקת אבהות משרד הפנים- כיצד נערכת הבדיקה?

הבדיקה להוכחת אבהות היא בדיקת סיווג רקמות. בדיקת סיווג רקמות להוכחת אבהות מתבססת על השוואה בין הסימנים הגנטיים של הילד לבין הסימנים הגנטיים של מי שטוען שהוא ההורה. כלומר, בבדיקה בודקים מדדים גנטיים בדם לסיווג רקמות. 

בבדיקה זו לוקחים דגימה מכל אחד מהנבדקים. בדגימה מתבצעת בדיקת סמנים גנטיים ב-15, או יותר, אתרים כרומוזומליים בלתי תלויים. בהתאם לבדיקת רקמות להוכחת אבהות ניתן לקבוע האם בין הנבדקים יש או אין קרבה גנטית. במידה שבבדיקה נמצא כי אצל הילד ואצל האב יש סמנים גנטיים שונים, המשמעות היא שהאב הוא לא האב הביולוגי של הילד. כלומר אם תוצאות הבדיקה מראות אי התאמה, הן למעשה שוללות קירבת משפחה בין הנבדקים. 

במידה שהסימנים שנבדקו אצל הילד תואמים לסימנים שנמצאו אצל מי שטוען שהוא ההורה, הדבר בדרך כלל מעיד כי מדובר בהורה וילד. כאשר תוצאות הבדיקה מראות התאמה כזו, בית המשפט יקבל את התוצאה כקרובה לוודאית כי אכן יש קשר משפחה בין הנבדקים. יש לקחת בחשבון כי קיים סיכוי נמוך שתוצאת הבדיקה תהיה שגויה. 

בבדיקת רקמות להוכחת אבהות נבדקים האם, הילד והאב הנטען. במידה שכל הפרמטרים שנבדקו אצל הילד מצויים אצל האישה או אצל הגבר, ניתן לקבוע כי הגבר הוא אכן האב של הילד. 

ניתן לבצע את הבדיקה עוד לפני לידת הילד. הבדיקה מתבצעת באמצעות מי השפיר שמכילים תאי עובר. בדיקה זו מתבצעת על ידי ניקור והוצאת מי שפיר. הבדיקה תתבצע בערך בשבוע ה-17 של ההיריון, או מסיסי השליה, כלומר בשבוע 10 של ההיריון. יש לתאם את הבדיקה בין רופא הנשים לבין המעבדה הגנטית. 

כמו כן, ניתן לבצע בדיקה כזו גם כאשר נבדק אחד או יותר נמצאים בחו"ל. לדוגמא, עבור ילד שנולד בהליך פונדקאות או בדיקות בהליכי התאזרחות. דיגום של נבדקים בחו"ל מתבצע בקונסוליות ישראל.